רונן חן - 20 שנה של עשייה 

1. בגיל 20 טייל רונן ביפן – שם הוא הרגיש שזה המקום. ממש כאילו נולד שם. הוא התחבר לאסתטיקה, לתרבות ולמנהגים ומצא את מה שהוא רוצה לעשות – אופנה מינימליסטית, נזירית, בעלת קו אחד שקשור באוריגמי, קיפולי נייר, צורות. פריטים לא צעקניים, כאלה המדברים בשקט שיש בו עוצמה, כאלה שלא נמאסים מהר. פריטים שהם נצחיים, לא טרנדיים. מצד אחד מסורתיים ומצד שני – נורא נכונים ומדויקים.

 

2. רונן מעיד על עצמו כילד שכל קשר בינו לבין אופנה היה מקרי בלבד. הוא לא הפגין טעם אופנתי משובח ולא אסף סיכות מהרצפה או התרוצץ בין מכונות תפירה.

 

3. כאשר הגיע השעה להחליט מה ללמוד, רונן רצה ללמוד ארכיטקטורה אך הבין שהלימודים אורכים 5 שנים ובכלל, הטכניון נראה פתאום כל כך רחוק מהבית. דבר אחד הוביל לשני והוא מצא עצמו נרשם יחד עם חברה טובה לבצלאל ולשנקר. רונן התקבל לשנקר. החברה לבצלאל.

 

4. הפרויקט הראשון של רונן כסטודנט בשנקר היה עיצוב חצאית. לאחר כמה שעות עבודה עצרה המרצה את השיעור והסבה את תשומת לב כולם לשולחן של רונן, כדי להראות "איך לא עושים חצאית".

 

5. את לימודיו בשנקר סיים רונן ב 1990 והקים את בית האופנה הנושא את שמו ב- 1994. כיום החברה שבבעלותו מונה 21 חנויות מותג בארץ.

 

6. רונן חן הוא המעצב הישראלי הנמכר ביותר כיום מעבר לים, עם כ-400 נקודות מכירה בארה"ב, קנדה ואירופה. כמו גם שישה שואורומים המייצגים אותו באופן בלעדי בארצות הברית וסוכנים המשווקים אותו באירלנד, קנדה ואוסטרליה.

 

7. רונן מרבה להשתתף בתערוכות אופנה נחשבות ומרכזיות ברחבי העולם, ביניהן ה"פיור" בלונדון וה"קוטרי" בניו יורק.

 

8. האני מאמין של רונן: "שאנשים חושבים על השראה, הם מדמיינים מוזה ערטילאית ואקסטרווגנטית כמו ליידי גאגא. כשאני מעצב, אני דווקא רואה מולי את הלקוחה שלי - אישה בשנות השלושים, אורבנית, כזו שמאוד חשוב לה להיות אופנתית אבל לא מוכנה להיות קורבן אופנה. אישה שמודעת לטרנדים, אבל מעל הכל היא פרקטית ויודעת מה נכון עבורה".

 

9. בתצוגת המסלול בשבוע האופנה של תל אביב, בחר רונן ליצור קולקציה קונספטואלית כך התלכדו יחד קווים, צורות וקיפולים ונוצרה קולקציית ה Origami Warriors . קולקציית המסלול היתה ההשארה לקולקציית ה LIMITED החדשה שרונן עיצוב ולפתיחת חנות LIMITED בדיזנגוף בתל אביב.

 

10. טיפ של רונן לקנייה און ליין: "הכלל הכי חשוב הוא לראות את הבגד מונח על הדוגמנית ולא על בובה או בצילום חד מימדי. ככה תוכלי לדעת את הפרופורציות האמיתיות של הבגד, ולראות איך הוא עשוי להיות מונח עלייך".